שיר של וונדל ברי

אני הולך בין עצים ויושב בדממה.

התרגשותי שוככת

כמעגלים במים.

תפקידי מונחים במקום

שם השארתים

ישנים כבקר.

ואז, הדבר ממנו יראתי מגיע

אני שרוי זמן מה בקרבתו.

מה שמפחיד בו נעלם,

ואיתו נעלם גם פחדי ממנו.

הוא שר ואני שומע את שירו. /  וונדל בארי

 

פורסם בקטגוריה השראות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.