ההנחיות האחרונות של הבודהה / מרי אוליבר

"עשה מעצמך אור"

אמר הבודהה

לפני שמת.

אני חושבת על כך בכל בוקר

כשהמזרח מתחיל

לתלוש את המון ענני

החושך שלו, לשלוח למעלה את

האות הראשון  – מניפה לבדה

מודגשת בורוד וסגול,

אפילו ירוק.

איש זקן, הוא שכב

 בין שני עצי סאלה,

והוא יכול היה לומר כל דבר,

ביודעו שזו שעתו האחרונה.

האור בוער מעלה,

מתעבה ומתיישב מעל השדות.

מסביבו הכפריים נאספו

ורכנו קדימה כדי להאזין.

אפילו לפני שהשמש עצמה

נתלית, לא-נצמדת, באוויר הכחול

אני ננגעת בכל מקום

על ידי האוקיינוס של גליה הצהובים.

אין ספק שחשב על כל

שקרה בחייו הקשים.

ואז אני חשה את השמש עצמה

כשהיא מתלקחת מעל הגבעות,

כמו מיליוני פרחים עולים באש-

ברור  כי אין בי צורך

ועדיין אני מרגישה את עצמי הופכת

למשהו בעל ערך בל יתואר.

לאט, מתחת לענפים,

הוא הרים את ראשו.

הוא הסתכל לתוך פניהם

של אותו קהל מפוחד.

(תרגמה: לילה קמחי)

The Buddha's Last Instruction  / Mary Oliver

"Make of yourself a light "
said the Buddha,
before he died.
I think of this every morning
as the east begins
to tear off its many clouds
of darkness, to send up the first
signal – a white fan
streaked with pink and violet,
even green.
An old man, he lay down
between two sala trees,
and he might have said anything,
knowing it was his final hour.
The light burns upward,
it thickens and settles over the fields.
Around him, the villagers gathered
and stretched forward to listen.
Even before the sun itself
hangs, disattached, in the blue air,
I am touched everywhere
by its ocean of yellow waves.
No doubt he thought of everything
that had happened in his difficult life.
And then I feel the sun itself
as it blazes over the hills,
like a million flowers on fire-
clearly I'm not needed
yet I feel myself turning
into something of inexplicable value.
Slowly, beneath the branches,
he raised his head.
He looked into the faces of that frightened crowd.