בעיצומם של חודשיים של הליכה בהרי הסיירה שבארהב. הולכים חלק משביל הPCT . כל מסע הוא רבוד רבדים, וזה הנוכחי – עוד יותר…

עוד מילים ותמונות, הגיגים וקרעי רגעים שהתחלפו ביניהם, כמו מזג האויר בסיירה.

אחרי כמה שבועות של מסע, זו הקרוייה ‘מציאות’ נפרשת-נפרמת כקליפת עץ הבננה, חושפת עוד ועוד שכבות ובעיקר את התהליך שמצביע על הסוד שהצחיק את הבודהות לדורותיהם.

מה זה ה"זה" הזה? אולי אפשר לקרוא לו תחושת החיות שמפעמת בכל, שעוברת דרך כל הצורות, כל היצורים, כל התנועות וגם דרך חוסר התנועה. זה שקיים למרות ואף על פי הקושי והקלות, היופי והכיעור, זה שלא צריך סיבה או הצדקה להתקיים, אלא קיים מצד עצמו.