רשמי מסע

  2017 קיץ חזרנו מארמניה.  אני לא חושבת שאמרתי את המילה "וואו!" כל כך הרבה פעמים ברצף כמו במסע הזה. תרבות עתיקה, ארץ מלאת טבע לא נגוע. עצי שזיף, דובדבנים, משמשים ואגוזי מלך ומותר לקטוף בשפע. נחלי מים זכים ופרחי...

 פברואר 2025 כמה מילים ותמונות על המסע לבולגריה ממנו שבתי עכשיו. בעולם משוגע והפוך, בו החברות שלי קוברות את ילדיהן, בו אנשים שאני מכירה ולא מכירה שונאים בלהט אחד את השני.ה ורוצים הרג והרס ונקמה, נחוץ לנו, לי, מבט אחר....

  מרץ 2025 • למקומות יש את טביעת הנשמה שלהם. נשמת המקום – אנימה לוקי. איסלנד, בה האנשים הם ויקינגים גדולים ועזים, חזקים וישירים ויפים, תבנית נוף מולדתם ושפתם מתנגנת, עתיקה ונדירה, כמו העברית. • הארץ הזו ריקה במרביתה ואנשים...

משתפת במילים ותמונות, כמו בכל מסע. והפעם זה גם קצת אחרת. ליבי במערב ואנוכי בסוף מזרח. לא שוכחת לרגע את המצב, בארץ המצב. בתפילה לשלום. 1. מסע כל-כולי. רבדים רבדים אנחנו נפתחות ומשילות, ורק הגענו. יומיים בריטריט במנזר, אונסן –...

"The times are urgent. We must slow down" ביו אקומולפה וכך היה, בריטריט המדיטציה המופלא שהסתיים עכשיו בסיני, שהפכה למקום עלית הרגל שלנו, לדרקון ענק שעל גבו היינו ישובים, מודים על כל רגע. הסתנכרנו לצליל נשימת הים, נשימת הרוח בעלי...

כמה מילים ותמונות על יפן הזאת. פלנטה אחרת של יופי ואסתטיקה וחוקיות וסדר ומבט אחר, מלוכסן ומרצד. מסע רוחני של שבועיים בין קיוטו, קמקורה וטוקיו. יוני 2023 ○ ברכבת המהירה, קיוטו-קמאקורה, 400 קילומטר בשעתיים, בתוך-תוכו של מסע רוחני יפני. 18...

זְמַנְהודו. שיתופים במילים ותמונות מהריטריט-מסע שהסתיים היום. פברואר 2020 גט אפ! גט אפ! אני דופקת לנהג האוטובוס על החלון בכל הכוח, אחרי שסופסוף גילינו איפה הוא מסתתר, ישן שנת נהגים בתוך האוטובוס הנעול. כולנו עם המזוודות בחוץ באיחור ממש לא...

רשמי מסע – פיליפינים. מקום נפתח לאט בדרך כלל, כמו אדם. עוד יום ועוד לילה, ופתאום גוונים וניחוחות עדינים, כמו זה של פריחת הקשיו, כמו מחול איטי או מוטב, חיזור. האוזן מבחינה בדיאלקטים השונים, העין מזהה טיפוסי פנים. יושבי ההרים...

מה מילים ותמונות מהעלייה לרגל האחרונה שלנו, עם קבוצה לומדת ומתרגלת. מסע וריטריט בדרום הודו שהסתיים זה עתה.   מה בין 'כאן' ובין 'שם'? אני יושבת מול הים הערבי במפרץ של מומבאי הרקוע כסף. השמיים מעליו באותו הגוון, שעת בוקר מאוחרת...

נחתנו בהודו, ותמיד היא אחרת. פס הקול של הודו הוא אורקסטרה מתמשכת, מתנשמת, מתלחשת ופועמת ואין אף רגע חסר ממנה. צריחות העורבים על עצי המנגו, הרוכל שעובר ברחוב מוקדם בבוקר, קורא קריאות מתעקשות בטמילית כמו מעומק הבאר, צופרי המכוניות, שיעול הקטנועים,...